<h1>ראבי"ה סימן תשי"א</h1>
<h2>דף מד:</h2>
עוד זה פירש זקני ופסק בספרו כיון שאין אדם יוצא ידי חובתו [בערבה ש]בלולב (שבערבה) נראה לי דמצות ערבה מצוה בפני עצמה היא. ואם אין לקהל לולב ואתרוג אין נמנעין מלהקיף את המגדל עץ בכל יום בלא ערבה ובשביעי בערבה כאשר בהיות הלולב ואתרוג, כי לולב ואתרוג לא מעלה ולא מוריד לענין ערבה. [ומצאתי בשם רבי שמעיה דכיון] דאמר רב יוסף [מ"ג ע"ב] דהא דתנן בכל יום מקיפין את המזבח פעם אחת דבלולב היו מקיפין ואמר רבי אלעזר נמי בלולב, וכיון דבלולב היה והוטל עלינו זכר למקדש שבעה הנהיגו הראשונים להקיף כל שבעה בלולב זכר למקדש, וכשאין לולבין אין מקיפין. ורב יוסף לא איתותב אלא במאי דאמר [דערבה לאו בנטילה, אבל במאי דאמר] דבלולב היו מקיפין לא איתותב. ונראין דברי מדבריו, דכיון דערבה בנטילה ואין אדם יוצא ידי חובתו בערבה שבלולב איתותב נמי בהא דאמר דהקיף בלולב, אלא ודאי בערבה היו מקיפין. וכיון דלית ליה עיקר מן התורה בגבולין (ו)לא נוטלין לערבה אלא ליום [שביעי] בלבד, ומיהו בלא ערבה מקיפין. [והא דלא מקיפין] בשבת, משום דאפילו ביום שביעי לא דחיא שבת. עד כאן יסודו.
